פסיכותרפיה וייעוץ גיי פרינדלי וטרנס פרינדלי

האתר אינו פעיל ומשמש כארכיון לרשומות עבר

על ארון, ארון שקוף והומופוביה- טור דעה

תגיות: , ,

בניגוד לנטען, לא "טרור מחשבתי" הוא זה שמתעדף את השלכות היציאה מהארון על השלכות ההישארות בו עבור אדם בוגר. בושה אשמה ופחד אינם קרקע לחדווה בשום קונסטלציה שהיא. על אף שאפשר לצאת מהארון ועדין לחוש אותם (בגלל העדר קבלה עצמית ו/או סביבתית), אי אפשר להישאר בארון ולהמנע מלחוש אותם.
לא פעם אני נתקלת באנשים שבוחרים מתוך פחד את האפשרות שיש בה לרוב את המחירים הגבוהים ביותר – הארון השקוף.
בארון השקוף הכוונה למישהו שנמצא בגדול בארון (לא מספר על עצמו/מכחיש אם נשאל) אבל הסביבה יודעת/"יודעת" שהוא הומו ולכן היחס אליו הוא לא כאל סטרייט אלא כאל אדם בארון.
בארון סטנדרטי – שם הנחת המוצא של הסביבה היא שהאדם הוא סטרייט, האדם משלם שפע מחירים – העדר אותנטיות, צמצום חברתי ורגשי, מחירים נפשיים, אבל רבים אם לא הרוב עושים זאת בשל החשש מהמחיר החברתי 'אם ידעו'. למשל – הפחד שאם ידעו ילעגו לי וירכלו עלי.
בארון שקוף- האדם משלם את המחירים של ארון סטנדרטי + המחירים שהוא חושש לשלם למשל לועגים לו ומרכלים עליו כי הוא ISSUE (למשל "אם הוא כן או לא" ומנסים לגלות עוד סימנים אם הוא כן או לא, ומנסים להוציא ממנו אם הוא כן או לא, וכל מיני דברים שגורמים לו להתכווץ עוד יותר, והאירוניה היא שאנשים מחוץ לארון בכלל לא בהכרח משלמים אותם ).
כמטפלת טרנס וגיי פרינדלי שרוב מטופליה מגיעים מהקהילה ליויתי אנשים רבים שברגע שהם יצאו מהארון /הארון השקוף לא רק שהם לא שילמו את המחירים שהם פחדו לשלם (שילעגו להם וירכלו עליהם) אלא שהמחירים האלה פסקו. ע"ע איש לא אומר היום "שמעת?! עברי לידר הומו!" .

2. הומוסקסואליות איננה תנוחה.
ההתיחסות להומוסקסואליות כאל 'מה נעשה בחדר המיטות' מוביל במסלול קצר לשיח של 'מה הוא מנופף בזה למה צריך לענין אותי מה הוא עושה בחדר המיטות' – התיחסות המתעלמת מההשטחה ומחיריה של תחום רחב בחייהם של בני אנוש – זוגיות, אהבה, רומנטיקה, משיכה, מיניות, משפחה – למין. כאילו הומוסקסואליות היא אקט מיני במסתרים, איזה 'מעדיף במיטתו' שרק 'התעסקות בתחתונים' יכולה להוות הצדקה לחשיפה או שיתוף בהיבט זה בחייו של אדם.
האם נתקלתם בסטרייט שמספר על דייטים/רצון בדייטים/ זוגיות וכד' מואשם ב'מה הוא מנופף בזה שהוא סטרייט', או ידיעה על חתונה קרובה בין ידוענים שזוכה לתגובות של "לא אכפת לנו מה הוא/היא מעדיפ/ה במיטה"?
נתקלתי בסבל רב כל כך שנגרם כתוצאה מ"זה לא צריך לענין אף אחד מה אני עושה במיטה שלי" שמוביל בעצם ל"כיצד אסתיר/אצטמצם בחלק מרכזי וחשוב בחי בני אנוש ואסתובב בבושה ופחד (פן יתגלה)". רמות הרדיפה שאנשים מגיעים אליהן כתוצאה מהתפיסה הזו מכמירות את הלב.

3. אהבה וזוגיות
בחברה שלנו החיים הזוגיים/רומנטיים/חיי האהבה תופסים חלק נכבד מהחיים האנושיים, ומהווים מקור התענינות לקרובים ("יש לך חברה?") ולרחוקים ("אתה נשוי?" "נו, אז מה חדש אצלך? התחתנת?").
מי שחושב שהוא יכול להציג תחום כזה בחייו כאילו הוא "מהאו"ם"- טועה.
מי שחושב שיש לו שליטה על מידת ההתענינות/סוג המידע – טועה.
במציאות כזו התוצאה היחידה של נסיון להתכחש למציאות זו הם נסיונות הסתרה שאו שגובים מהאדם מחירים גבוהים ביותר, או כושלים (או שניהם) לצד אינספור הזדמנויות לכאבי לב ופחדים בסיטואציות יומיומיות שכיחות ביותר בהן שאנשים סביבנו מתענינים בשלומנו (ובדינמיקה כזו קורה שכל שאלת 'יש לך חברה?' /'אתה נשוי?' גורמת לדכדוך וכאב לב ופחד להחשף במקום להתפס כשאלת ענין, או סמול טוק).
אנחנו חיים במציאות בה לציבור יש ענין רב בחיי האהבה של מפורסמים, אבל גם של אנשים שאינם מפורסמים סביבו (מי שחושב שזה לא צריך לענין אף אחד בעבודה או בלימודים או מהחבר'ה שישים לב שכל השאר מדברים חופשי על החבר/ה שלהם /אישה לה הם נשואים, כך שהתגובה שלהם לא ניטרלית אלא יוצאת דופן ובכך תורמת לאותה התענינות רכילות וכד' שהם סובלים ממנה כי אנשים מרגישים הסתרה).

4. זכויות
הגם שזכותו של אדם לנסות לשמור על ארון, גם אם הוא נמצא בארון שקוף, לא קיימת בפועל במציאות בה אנו חיים הזכות להכריח אחרים/ות לשתף איתו פעולה ולשתוק או למנוע מאחרים דיון על סמל של ארון .
הייתי שמחה אם רבים יותר במקום להצטרף למקהלת ה"זכויות" של "זכותו של אדם להסתתר ולהצטמצם אם זה מה שהוא רוצה" היו מצטרפים למקהלת הזכויות של "זכותו של אדם שלא להסתתר ולא להצטמצם מבלי לזכות לסנקציות חברתיות". כלומר במקום דגש על "זכותו של אדם להישאר בארון" מעבר לדגש על "הזכות של אדם שלא להישאר בארון" – כי בחברה שלנו גם ב2010 זכות ממשית זו לוקה בחסר. מה הערך של ההסכמה (לארון) אם חשים שאין אפשרות ממשית לומר לא?

תגיות: , ,

2018 © פסיכותרפיה וייעוץ גיי פרינדלי וטרנס פרינדלי. כל הזכויות שמורות.

הבלוג הזה מבוסס על Wordpress בעברית ו-Magatheme של Bryan Helmig.